מהו צורך אנושי?

צורך הוא כל דבר שאנחנו זקוקים לו כדי להבטיח את המשך קיומנו הפיזי, הנפשי, החברתי והרוחני. בין הצרכים האנושיים: אהבה, תקווה, נפרדות, כבוד, קבלה, הגשמה, הערכה, הכרה, ביטחון, מזון, הדדיות, משחק, בחירה, אוטונומיה, וודאות, הנאה, מגע, מוגנות, השתייכות ועוד…   למעשה כל פעולה, או כל הימנעות מפעולה, בין אם היא התבטאות במילים, או בהתנהגות  – כל אלה מכוונים למטרה אחת ויחידה: למלא ולספק את הצרכים שלנו או להתיר איום על הצורך שלנו. (להתרחק מכאב ולהימשך להנאה).

כשהצרכים שלנו באים על סיפוקם אנו מרגישים נינוחים ורגועים. כשהצרכים שלנו אינם נענים, או אם נרגיש (סובייקטיבית) איום על צורך מסוים, אנו עשויים להרגיש תסכול, כעס, חרדה, בדידות ועוד. תחושות אלו יכולות לגרום לתגובות הגנתיות או לתקיפות כלפי אחרים, כך שבאופן פרדוקסלי במקום לספק את צרכינו אנו מעמיקים פערים בתקשורת ויוצרים התנגדות אצל הצד השני- מה שמרחיק אותנו מסיפוק הצורך ומכניס אותנו בהדרגה לספירלת קונפליקט.
 

כיצד נזהה את הצורך העומד בלב הקונפליקט?

הבנת הצרכים העמוקים שמניעים אותך בקונפליקטים היא תהליך שיכול להיות מאתגר, אך הוא חיוני לשיפור יכולתך לפתור קונפליקטים בצורה אפקטיבית ומכילה. הנה מספר צעדים שיוכלו לעזור לך להגיע לחקר האמת של הצורך החשוב לך באמת:

01. זיהוי רגשות:  רגשות כמו כעס, כאב, פחד או תסכול יכולים להיות סימן לכך שצורך עמוק יותר שלך אינו ממוש או שיש עליו איום. 

02. בירור מקור הרגש: לאחר שזיהית את הרגשות, נסי לשאול את עצמך: "מה עומד מאחורי הרגש הזה?" או "מה חשוב לך שיקרה?" למשל, "אני כועסת כי אני מרגישה שלא קיבלתי הערכה על העבודה מאומצת שהשקעתי. 

03. הגברת המודעות וביטוי הצורך:
האתגר בקונפליקט הוא להבין את הצרכים נמצאים בלב הכעס והבלבול. נסי להגביר את המודעות לצרכים האמיתיים שלך ותרגלי את ביטוי הצורך בצורה ברורה, לדוגמה: משפט כמו "חשוב לי לקבל ממך הערכה" ירתום את הצד השני להקשבה גבוהה יותר מאשר אמירה כמו "את/ה אף פעם לא מקשיב/ה לי או את/ה לא מעריכ/ה שום דבר שאני עושה".

הכיר/י את ערכת הקלפים שתסייע לך להבין את הצורך המסתתר מאחורי כל קונפליקט

ערכת הקלפים 'מה הצורך' היא כלי ייחודי שפותח כדי לעזור לך ולסובבים אותך להתמקד בצרכים האמיתיים בקונפליקטים ובהבנתם. הערכה משלבת את החוכמה והכלים הפרקטיים של המומחים הגדולים בתחום יישוב הסכסוכים והפסיכולוגיה החברתית. באמצעות הקלפים, תוכל/י לזהות ולבטא את הצרכים הבסיסיים שלך ושל אחרים בצורה ברורה ואמפתית, ולמצוא פתרונות יצירתיים ומשותפים.

להלן ארבע תיאוריות מרכזיות של גדולי המומחים בתחום ודרכי התמודדות מרתקות:

הבנת הצרכים האנושיים הבסיסיים היא מפתח לפתרון קונפליקטים בצורה יעילה ובונה. ארבעה חוקרים מרכזיים בתחום יישוב הסכסוכים ומשא ומתן – רוג'ר פישר ו-ויליאם יורי, מורטון דויטש, מרשל רוזנברג וג'ון ברטון – הציעו גישות הממוקדות בצרכים אלה.

רוג'ר פישר וויליאם יורי, שני מומחים בתחום ניהול קונפליקטים ומשא ומתן, מציעים גישה ייחודית להתייחסות לצרכים וקונפליקטים בספרם המפורסם "Getting to Yes: Negotiating Agreement Without Giving In". הגישה שלהם מבוססת על עקרונות משא ומתן המבוסס על אינטרסים ולא על עמדות, ומדגישה את חשיבות ההבנה וההתייחסות לצרכים הבסיסיים של כל צד בקונפליקט.

הבחנה בין עמדות לצרכים: עמדות הן הביטוי החיצוני של מה שאדם רוצה, בעוד שצרכים הם הסיבות הפנימיות והעמוקות שמובילות לרצון הזה. פישר ויורי מדגישים את החשיבות של הבנת הצרכים האמיתיים שמאחורי העמדות. כאשר אנשים מתמקדים בעמדות, הקונפליקט נוטה להחריף; לעומת זאת, כאשר מתמקדים בצרכים, ניתן למצוא פתרונות יצירתיים שממלאים את הצרכים של כל הצדדים.

גישה למילוי צרכים: פישר ויורי מציעים גישה של "win-win" (ניצחון-ניצחון), שבה מחפשים פתרונות שממלאים את הצרכים של כל הצדדים המעורבים. גישה זו מבוססת על שיתוף פעולה ואמפתיה, ומטרתה ליצור תוצאה חיובית לכל הצדדים.

תקשורת והקשבה פעילה: חלק מרכזי בגישה של פישר ויורי הוא התקשורת הפתוחה והקשבה פעילה לצרכים של הצד השני. הקשבה אמיתית מאפשרת להבין את הצרכים והדאגות של הצד השני, ולהתייחס אליהם בצורה מכבדת ומבינה.

יצירת אפשרויות משותפות: במקום להתמקד בפתרונות מוגבלים, פישר ויורי ממליצים על חשיבה יצירתית ליצירת מגוון אפשרויות שממלאות את הצרכים של כל הצדדים. זה מאפשר למצוא פתרונות שכולם יכולים להסכים עליהם.

הפרדת אנשים מהבעיה: פישר ויורי מציינים את החשיבות של הפרדת האנשים מהבעיה. כלומר, להתמקד בבעיה ולא באנשים המעורבים. זה מאפשר לראות את הקונפליקט בצורה אובייקטיבית ולהימנע מהתייחסות אישית ופוגעת.

בפועל, גישתם של פישר ויורי משמשת כלי חשוב במגוון רחב של קונפליקטים, כולל בסכסוכים בינאישיים, ארגוניים, פוליטיים וגלובליים. הם מדגישים שכל קונפליקט ניתן לפתרון כאשר מבינים ומכבדים את הצרכים הבסיסיים של כל הצדדים ומחפשים פתרונות יצירתיים ומשותפים. גישה זו מציעה דרך מעשית ופרקטית לניהול קונפליקטים בצורה בונה ויעילה, והיא מהווה בסיס ללימוד וליישום בתחום המשא ומתן והגישור

ג'ון ברטון כתב את הספר "Human Needs Theory" (תיאוריית הצרכים האנושיים), שבו הוא מתאר את התיאוריה שלו על הצרכים האנושיים ואת תפקידם המרכזי ביישוב סכסוכים. בספר זה, ברטון מתאר כיצד הבנת הצרכים הבסיסיים של הצדדים המעורבים בקונפליקט יכולה להוביל לפתרונות ברי קיימא ויעילים יותר. הוא מדגיש את החשיבות של גישה שמכירה בצרכים אלה ומשלבת אותם בתהליכי משא ומתן וגישור.

ג'ון ברטון היה חלוץ בתחום יישוב סכסוכים וגישור, והתמקד במיוחד בצרכים האנושיים הבסיסיים ככלי להבנת קונפליקטים. ברטון טען שקונפליקטים רבים אינם ניתנים לפתרון רק על ידי התמקדות בעמדות ובאינטרסים של הצדדים, אלא יש לזהות ולהבין את הצרכים הבסיסיים של הצדדים המעורבים. צרכים אלה כוללים ביטחון, זהות, שייכות, הכרה, פיתוח אישי ותחושת ערך עצמי.

לפי ברטון, כאשר צרכים אלה אינם מתמלאים, עלולים להיווצר קונפליקטים עמוקים וממושכים. פתרון קונפליקטים מוצלח דורש גישה שמבינה ומכירה בצרכים הבסיסיים הללו, ולא רק במשא ומתן על עמדות ואינטרסים. בכך, ברטון קידם את הרעיון של פתרון קונפליקטים על ידי חקירת הצרכים הבסיסיים של כל הצדדים והבטחת מענה הולם להם.

מרשל רוזנברג פיתח את שיטת התקשורת המקרבת (Nonviolent Communication, NVC), המתמקדת בזיהוי והבנה של הצרכים האנושיים שמאחורי ההתנהגויות והמסרים של אנשים. רוזנברג האמין שתקשורת בריאה ויעילה מבוססת על חיבור לצרכים אנושיים בסיסיים ועל ביטויים בשפה שמקדמת אמפתיה והבנה הדדית. להלן כמה עקרונות מרכזיים של גישתו:

תצפית במקום שיפוט: רוזנברג הדגיש את החשיבות של תיאור אובייקטיבי של מצבים ללא שיפוט, מה שעוזר להימנע מקונפליקטים הנובעים משיפוטים והאשמות.

הבעת רגשות: רוזנברג הדגיש את החשיבות של הבעת רגשות בצורה כנה וישירה, כדי לעזור לצדדים המעורבים להבין את ההשפעות של הפעולות והאמירות שלהם.

זיהוי צרכים: השלב המרכזי בשיטה הוא זיהוי הצרכים האנושיים הבסיסיים שמאחורי הרגשות וההתנהגויות. רוזנברג האמין שכל פעולה או רגש נובעים מצרכים שלא מולאו.

בקשות במקום דרישות: רוזנברג הדגיש את החשיבות של הבעת בקשות ברורות ומוגדרות, במקום הצגת דרישות. זה מאפשר תקשורת פתוחה ושיתופית יותר, ומגביר את הסיכוי למענה חיובי.

השיטה של רוזנברג מתמקדת באמפתיה ובחיבור לצרכים האנושיים כדי לפתור קונפליקטים ולבנות מערכות יחסים חיוביות. רוזנברג האמין שבעזרת תקשורת מקרבת, אנשים יכולים להבין זה את זה טוב יותר, לשתף פעולה ולהגיע לפתרונות שמספקים את הצרכים של כל הצדדים המעורבים.

ספרו המפורסם של רוזנברג, "תקשורת מקרבת: שפה לחיים" (Nonviolent Communication: A Language of Life), מציג את עקרונות השיטה ואת הדרכים ליישומה בחיי היומיום, בעבודה, במשפחה ובקהילה.

מורטון דויטש (Morton Deutsch), אחד המומחים הבולטים בתחום המשא ומתן והקונפליקט, תרם רבות להבנת תפקידם של צרכים אנושיים בקונפליקטים. גישתו של דויטש מתמקדת בהיבטים פסיכולוגיים וחברתיים של קונפליקטים ובהבנת הדינמיקה בינאישית והקבוצתית. הנה כמה עקרונות מרכזיים מהתייחסותו לצרכים אנושיים בקונפליקטים:

התייחסותו של מורטון דויטש לצרכים אנושיים בקונפליקטים

צרכים בסיסיים ככלל מפתח בקונפליקטים: דויטש מדגיש שצרכים בסיסיים כגון ביטחון, הכרה, השתייכות וכבוד הם מרכזיים בכל קונפליקט. כאשר צרכים אלה אינם מתמלאים, אנשים חווים תסכול וכעס, מה שמוביל לעיתים קרובות להחרפת הקונפליקט.

התאמה בין צרכים לבין פתרונות: אחד מהעקרונות המרכזיים בדבריו של דויטש הוא החשיבות של מציאת פתרונות שמתאימים לצרכים הבסיסיים של כל הצדדים בקונפליקט. פתרונות אלו צריכים להיות מבוססים על הבנה מעמיקה של הצרכים של כל המעורבים ולא רק על עמדותיהם או דרישותיהם.

גישה בונה לעומת גישה הרסנית: דויטש מדבר על ההבדל בין גישות בונות להרסניות בקונפליקטים. גישה בונה מתמקדת בהבנה, אמפתיה ושיתוף פעולה, והיא מכוונת למילוי צרכים משותפים. לעומת זאת, גישה הרסנית מתמקדת בניצחון על הצד השני, מה שמוביל לרוב לפגיעה בצרכים ולסבל מתמשך.

הכרה בצרכים פסיכולוגיים: דויטש מדגיש את החשיבות של הכרה בצרכים פסיכולוגיים כגון צורך בהערכה עצמית, צורך במשמעות וצורך בתחושת יכולת. צרכים אלה חשובים לא פחות מצרכים פיזיים, והכרתם יכולה לסייע בפתרון קונפליקטים באופן מעמיק ומשמעותי יותר.

השפעת יחסי הכוח על הצרכים: דויטש מציין שיחסי הכוח בקונפליקט משפיעים על הדרך שבה הצרכים מתמלאים. כאשר יש חוסר איזון בכוח, הצד החזק יותר עשוי להתעלם מצרכים של הצד החלש, מה שמוביל להחרפת הקונפליקט. הוא מציע עבודה ליצירת איזון ושותפות בין הצדדים על מנת להבטיח מילוי צרכים באופן שווה.

תפקיד האמון והאמפתיה: דויטש מדגיש את החשיבות של בניית אמון ואמפתיה בין הצדדים בקונפליקט. אמפתיה מאפשרת להבין לעומק את הצרכים והחששות של הצד השני, ואמון מקדם נכונות לשיתוף פעולה ולמציאת פתרונות משותפים.

יישום הגישה בקונפליקטים

מורטון דויטש מציע גישה פרקטית ותיאורטית לניהול קונפליקטים באמצעות הבנה מעמיקה של הצרכים האנושיים והדינמיקה הבינאישית. גישתו מתאימה למגוון רחב של קונפליקטים, בין אם הם בין אישיים, קהילתיים, או בינלאומיים. על ידי התמקדות בצרכים הבסיסיים ושימוש בגישות בונות, ניתן להגיע לפתרונות יצירתיים ומוסכמים שממלאים את הצרכים של כל הצדדים המעורבים בקונפליקט.

ניתן להרחיב את הקריאה בספרו של מורטון: 
"The Resolution of Conflict: Constructive and Destructive Processes",

להזמנת סדנת 'שיח צרכים' לארגון שלכם, צרו קשר

ערכת קלפים ככלי עזר לפיתוח תקשורת בגישור, אימון וטיפול. תקשורת מקרבת